נולדתי בגרמניה, חצי סרי-לנקי. למדתי ועבדתי שם, קודם במגזר הציבורי ואז במכירות מקוונות. סרי לנקה מעולם לא הייתה עבורי יעד חופשה: היא הייתה החצי השני של הבית, שחיכה.
אז עברתי לשם. לא כמבקר: קודם מסעדה מקומית, אחר כך בית הארחה קטן. אחרי שנים של צפייה באיך אנשים באמת רוצים לטייל, בניתי את Domi Casa, ואחריה באה Domi Safiya.
כל בית מאז נבנה סביב רעיון פשוט אחד: אתה צריך להרגיש שחושבים עליך מהרגע שאתה מגיע, ואף פעם לא מבוים. החום הסרי-לנקי קודם לכל. הגרמני שבי נשאר ברקע, בדברים שאתה לא צריך לחשוב עליהם: וואטסאפ שעונים עליו תוך שעה, מטבח מצויד במה שביקשת, בית שפשוט עובד.
בלטינית, Domi פירושו בבית. זו כל המשימה.
האנשים
אני כותב את העמוד הזה, אבל האורחים מספרים את זה טוב יותר: ביקורת אחר ביקורת, זה הצוות שהם מודים לו בשמו.
Nishantha מנהל את הבתים ויהיה שם כשתגיעו. Fairuz דואג ל-Domi Casa ולגינה שלה. Nadeeka דואגת ל-Domi Safiya ומביאה את ארוחת הבוקר אל הבריכה. Damith נוהג בטוק-טוק, מהנסיעה לשדה התעופה ועד לכל ספוט גלישה ששמעתם עליו. תנו לזה שלושה ימים ותשלחו לו הודעות בעצמכם.
כשאתם שולחים לנו הודעה בוואטסאפ, אני עונה בעצמי, בדרך כלל תוך שעה. אנחנו חמישה, שני בתים, ובקרוב ארבעה. לא יעבירו אתכם מיד ליד. תקבלו אותנו.
איך אנחנו בונים
אנחנו בונים בתים, ואז מוסרים לכם את המפתחות.
Domi הוא לא יזם נדל"ן. כל בית כאן התחיל כתוכנית שלנו: בתים שאנשים יכולים לשהות בהם כשהם מבקרים בסרי לנקה, ולהרגיש בהם בבית. אנחנו בונים אותם בעצמנו, מהסקיצה הראשונה ועד הדלת האחרונה.
הכל נעשה בסרי לנקה, בידיים סרי-לנקיות. אנחנו עובדים עם אותם בעלי מלאכה ופועלים מקומיים, פרויקט אחר פרויקט, ומתכננים לצידם, לעולם לא מעליהם: הידע שלהם בחומרים, באקלים ובמלאכה נמצא בכל קיר. שום דבר לא מועבר לחברת בנייה גדולה ונשכח. אנחנו בעצמנו באתר, בכל שלב, וסוגרים כל פרט בכל בית. זה איטי, זה אישי, ובכנות, זה החלק הכי טוב בעבודה.
בוקר בחוף הדרומי
עקרון Domi
"שהייה צריכה להרגיש כמו בית שלא ידעת שיש לך, עד שנכנסת בדלת."
איפה שהסיפור חי
הקולקציה, פילוסופיה אחת.
Casa על החוף לשניים, Safiya בג'ונגל לארבעה, ו-Kurunduwatta נפתח בקרוב. כל אחד נבנה באותה תשומת לב. כל אחד שונה במה שהוא מבקש מכם.